האישה הגברית
תרגום: ורד איל-סלדינגר
בכתבה הקודמת כתבתי על הגבר הנשי, ודנתי בהבדל שבין להיות נשי או גברי ובין להיות גבר או אישה. נשים וגברים יכולים להיות פחות או יותר גבריים או נשיים. כשיש להם איזון טוב בין שני הצדדים הם נקראים אנדרוגנוס, והמחקרים מוכיחים שאלה הם הגמישים והמצליחים ביותר בכל תחומי החיים. את רעיון הגבריות והנשיות פיתח לראשונה הפסיכולוג יונג, ואחריו החוקרת סנדרה בם. היא הרכיבה רשימת שמות תואר הקשורים בסטריאוטיפים של גבריות ונשיות. למשל, במרבית התרבויות, גבריות נקשרת בציד, פרנסה, דאגה כלכלית למשפחה, קשיחות וסגירות בכל הקשור לרגשות, הישגיות ותחרותיות. נשיות נקשרת בטיפול, טיפוח הזולת, רכות, דגש על יופי ומראה חיצוני, אמפתיה ופתיחות רגשית. הרעיון שחשוב להבין הוא שבכולנו קיימת תערובת של התכונות האלה ברמות שונות. החברה נוטה לצפות מגברים שיהיו גבריים ומנשים שיהיו נשיות, וכן נוטה "להעניש" את הסוטים מן הנורמה. בכתבה האחרונה בדקתי מה קורה לגבר נשי, וכאן ברצוני לבדוק את האישה הגברית. כפי שכתבתי קודם, אין קשר בין התכונות האלה ובין הומסקסואליות. ישנם אנשים הטרוסקסואליים גבריים ונשיים, והומוסקסואלים עם תכונות מעורבות. ישנם שיקראו לגבר נשי הומו, ולאישה גברית לסבית, אך אין למעשה קשר ממשי. הומוסקסואלים רבים הם גברים גבריים ולסביות רבות הן נשים נשיות.
מה קורה היום לאישה גברית בחברה שלנו? נשים שנולדות ומגודלות כבנים, נוטות לאהוב ספורט ופעילות גופנית, להיות אגרסיביות יותר מנשים אחרות, תחרותיות והישגיות, וחסרות סבלנות כלפי שיחות ארוכות על רגשות. הן אוהבות עשיה ותנועה. החברה שלנו היום נוטה לקבל את סוג הנשים הזה הרבה יותר מאשר החברה של לפני שלושים-ארבעים שנה, אז תויגו כגבריות ונחשבו בלתי מושכות. רוב הנשים האלה נוטות לבלות עם גברים ונהנות מפעילויות גבריות, כמו לצאת לשתות בירה, ענפי אקסטרים בספורט, וקמפינג. אבל כיוון שלנשים בימינו מותר להיות שילוב של תכונות גבריות ונשיות, נשים אלה יכולות להיחשב מושכות בעיני גברים ובאופן כללי לא צריך להיות להן קושי מיוחד למצוא בני זוג. הן אימהות נהדרות, כיוון שאינן מגבילות את ילדיהן (בנים או בנות) מתוך פחד, אלא מעודדות הצטינות והישגים בשני המינים.
הבעיות של נשים אלה מתחילות מאוחר יותר בחיים, כשילדיהן גדלו ועזבו את הבית. אז נשים אלה מרגישות שהן מאבדות כיוון. במקרים רבים אלה נשים שהצליחו לשלב קריירה וגידול ילדים, ונהנו הן מהישגים בעולם החיצוני והן מגידול ילדיהן וטיפוחם. אבל בדיוק כשהילדים עוזבים את הבית והישגיהם מוכחים, הן מפסיקות להרגיש מי הן באמת.
בעבר היו אלה הגברים שחוו משבר באמצע החיים, כשהבינו שבילו את חייהם ברדיפה אחר הישגים והתעלמו ממערכות היחסים שלהם. הם גילו גם שהגיעו לשיא הישגיהם ולא ידעו לאן להמשיך משם. הם הגיעו למה שרצו, אבל מה עכשיו? היום ישנן נשים גבריות רבות שחוות את אותו משבר אמצע החיים. שלא כמו חבריהן הגברים, הן אינן נוטות לחפש בני זוג צעירים ולהתחתן עם דוגמן צעיר, כי אינן מרגישות פחות נשיות כשהן מתבגרות. גברים עלולים לאבד את בטחונם כגברים כשהם מתבגרים, אבל נראה שבטחונן העצמי של נשים רק גדל עם הגיל. רוב הנשים, ובייחוד הנשים הגבריות, מוצאות סגנון חדש משלהן, המתאים להן בשנות החמישים והשישים לחייהן. ככל שאישה נשית יותר, כך אובדן היופי והנעורים מטריד אותה יותר. אלה נשים הרצות ממנתח פלסטי למשנהו, עושות דיאטות ללא הפסקה, והופכות את שימור המראה החיצוני שלהן למטרתן העיקרית. נשים גבריות יוצרות חיים רחבים הרבה יותר, ואובדן הנעורים אינו מהווה דאגה רצינית עבורן. הן יצרו לעצמן שם בקריירות שלהן, יש להן מערכות יחסים טובות עם ילדיהן, כיוון שמעולם לא חנקו אותם, יש להם חברים וחברות רבים, ובאופן כללי הן אוהבות את עצמן.
הבעיה העיקרית שלהן באמצע החיים היא אובדן של קשרים טובים עם הזולת. אלה נשים שהיו תחרותיות וגבריות בעבודה. הן רצו להצליח בדיוק כמו שגברים רוצים להצליח, ופעמים רבות ניהלו קריירה עד שהגיעו לפסגה. אבל הפסגה אכזרית כלפי אנשים מבוגרים. אני חוששת שלנשים גבריות יש בעיות מיוחדות, הנובעות משני מקורות. אחת היא הנשים האחרות, שמקנאות בהן אולי ועכשיו משתמשות בחוסר הביטחון של האישה המתבגרת כדי לרכל עליה ולגרום לה להרגיש שלא מקבלים אותה. שמעתי על כך מרופאות, שסיפרו על יחסן של האחיות כלפיהן, מנשות אקדמיה שזכו ליחס רע מחברות סגל צעירות, ומעולם העסקים, שם נשים חזקות מתוייגות יותר ויותר כביצ'יות ככל שהן פחות סקסיות וצעירות. תמיד היתה כנראה תחרות בין נשים וקנאה בנשים שמצליחות להשיג את הכול. אבל ככל שהיא מתחילה להיראות מבוגרת יותר, ואולי איטית וחלשה יותר, כך היא נהיית קורבן של הקנאה הזאת. נשים יכולות להיות אכזריות מאוד כלפי נשים אחרות שאינן מתאימות למסגרת. רופאה אחת סיפרה לי על אחיות שבלבלו "בטעות" את מערכת השעות שלה בעקביות, וגרמו לה לעשות טעויות מביכות, כמו להחמיץ ישיבות צוות חשובות.
מקור הבעיות השני הוא גברים צעירים שאינם אוהבים לקבל פקודות מנשים מבוגרות. יתכן שזוהי תגובה לאמהותיהם, ואולי סקסיזם כלפי נשים מבוגרות. תהיה הסיבה אשר תהיה, נשים עובדות מבוגרות רבות מתקשות לנהל גברים צעירים. הן מגלות שגברים אלה אינם מקבלים הוראות בקלות, ובדומה לנשים הקנאיות, מרכלים ומפחיתים מסמכותה של האישה. הם מנסים גם לגזול את משרתה, ופעמים רבות גם מצליחים. החברה לא ממש אוהבת נשים מבוגרות. הן מהוות סתירה לרעיון שכל הנשים אמורות להישאר צעירות ויפות לעולם.
יתכן שהנשים הגבריות אינן משקיעות די בניסיון להיות מושכות, כיוון שנשים צעירות פשוט מושכות יותר, וכמו כן נשים אלה נוטות לרצות להיחשב שוות ערך, ולא בזכות קסמיהן הנשיים.
ורה היא רופאה בשנות הששים המוקדמות שלה, המתכוונת להמשיך לעבוד כרופאת ילדים כל עוד היא יכולה להמשיך. אבל היא שומעת ללא הרף הערות ושאלות הנוגעות ליציאתה לגמלאות. היא שמה לב שמניחים שעמיתיה הגברים ימשיכו לעבוד, ואילו היא אמורה להיות בבית ולעזור עם הנכדים. ילדיה דורשים דרישות, אבל חזקה עוד יותר היא ההנחה שאישה מתבגרת אמורה לצאת לשוח.
ורה נפגעה מאוד, והחליטה שהפתרון יהיה ניתוח מתיחת פנים, וחידוש כולל של המלתחה ושל האיפור. אבל אחרי כל ההוצאות, הזמן והכאב, השינוי היחיד היה שחברי הסגל הגברים התחילו אתה יותר. הם פירשו את התנהגותה כאילו היא מעידה על כך שהיא פחות רצינית כלפי עבודתה ומעוניינת יותר בניהול רומן. בתחילה החמיא לה הדבר, אבל מהר מאוד הבינה שהיא פשוט נחשפת לסוג אחר של סקסיזם. במקום להראות עניין בעבודתה המקצועית, היו עמיתיה הגברים מעוניינים עכשיו לצאת אתה. זאת לא היתה מטרתה, והיא הרגישה פגועה ומושפלת. באשר לעמיתותיה הנשים, נראה שלא אהבו את השינויים שעשתה, או שפשוט התעלמו מהן. היו שהעירו הערות מרושעות על המראה החיצוני שלה, שנראה "זנותי" יותר מן הראוי לרופאה. בסך הכול, היא הרגישה מבולבלת ועצובה. לאחר שניסתה כמה שנים נוספות, יצאה לפנסיה מוקדמת, ואכן מצאה לעצמה תחביבים ותחומי עניין חדשים. בסופו של דבר שמחה על שעזבה את העולם ההישגי של הרפואה לטובת משלחי יד "נשיים" יותר, כמו ציור וסבתאות. אבל היא לא הרגישה שהבחירה באמת היתה בידה.
הבעיה, הן עבור הנשים הגבריות והן עבור הגברים הנשיים, היא שאינם מתאימים לציפיות החברתיות: לא כך הדברים אמורים להיות. נשים הרוצות להמשיך לעבוד גם בשנות השמונים לחייהן, או גברים הרוצים לפרוש בשנות החמישים שלהם, אלה וגם אלה סותרים את ציפיות החברה. תמיד מדהים אותי שגיל הפרישה לנשים מוקדם מזה של הגברים (למרות שנשים חיות יותר). אני עדיין מחכה למישהו שייתן לי הסבר הולם לכך, ונותרת עם סקסיזם לא סמוי, האומר שנשים מתבגרות נחשבות לבעלות ערך נמוך מזה של גברים מתבגרים. היא עוזבת את הבמה בחינניות האפשרית, ולומדת לסרוג. מובן שאיני מדברת כאן על אותן נשים ייחודיות, הזוכות בפרס נובל. איש אינו מתעניין במראה החיצוני שלהן, ומתייחסים אליהן כמו אל גברים. אבל עבור האישה הממוצעת, להיות אישה אבל להתנהג כמו גבר, היא התנהגות הזוכה לעונש ההולך וגדל ככל שהשנים עוברות. בתחילה רואים בנשים "גיבורות על", כשהן מתהלכות עם תיק ג'יימס בונד ביד אחת ותינוק ביד השניה, אבל כשיש להן קמטים ומשקל עודף, החברה רוצה שיזוזו הצידה ויפנו מקום לדור הבא.
כדי לסכם מה קורה לגברים נשיים ולנשים גבריות, נעיר כמה הערות הנכונות לגבי בני שני המינים:
ראשית, היצור האנושי נמצא במיטבו כשיש לו שילוב מאוזן בין תכונות נשיות וגבריות. שנית, יהיו התכונות החזקות ביותר אשר יהיו בתחילת החיים, עליהן להתאזן על ידי התכונות האחרות בהמשך החיים. שלישית, באמצע החיים, על הגבר הנשי ללמוד להיות גברי יותר ועל האישה הגברית ללמוד להיות נשית יותר.
בכתבה הראשונה, על גברים נשיים, דיברתי על אובדן הכיוון שלהם בשנות הארבעים שלהם, לאחר שפיתחו מטרות קריירה ברורות. כך גברים אלה צריכים לפתח יותר תכונות גבריות ולמצוא תחום אחד שהם טובים בו ויכולים להתפרנס ממנו. יתכן שיצטרכו להשליך כמה סטריאוטיפים הקשורים במעמד, אבל הדבר החשוב הוא להתחיל להרוויח כסף בצורה עקבית, ולתת לאשתו של הגבר הזה הזדמנות לנוח.
בכתבה הזאת בדקתי את התלבטויותיה של האישה הגברית, בייחוד לאחר שאיבדה את מראה הנעורים שלה והיא נשפטת באכזריות, כמו כל הנשים המתבגרות. על ידי פיתוח כמה תכונות נשיות יותר, נשים אלה יכולות להרחיב את תחומי העניין שלהם אל מעבר לתחום עבודתן, ולכלול נכדים, חברים תומכים, התנדבות ופיתוח תחביבים חדשים ומעניינים. נשים מבוגרות מתמודדות עם ההזדקנות הרבה יותר טוב מגברים, בייחוד גברים הממשיכים לעבוד עד שהם נופלים. לנשים מבוגרות יש בדרך כלל יותר חברות וחברים, פעילויות מגוונות, תחומי עניין וקשרים בקהילה. אבל נשים אלה, שהתנהגו כמו גברים (נשים גבריות), עלולות להיות מוגבלות, ממש כמו שגברים רבים מוגבלים מדי. יש להן רק העבודה שלהן, והן לא השקיעו בחברויות, במשפחה או בתחביבים. מעמדן בעבודה יורד בהתמדה, אבל הן נצמדות למה שהיה בעבר. תוספת של צורות קיום נשיות יותר תעניק לאישה הגברית אפשרויות שלא ראתה בדרך ההסתכלות הגברית שלה בעולם. היא תלמד אולי לנהל שיחת חולין, לטפח חברויות, להזמין את החמות והחם לביקור, לשמור על הנכדים, ועוד דברים רבים, שלמרות שהם מעייפים לפעמים, הם הסיבות לכך שנשים חיות שנים רבות כלכך.
